חודש: מאי 2019

לישון עם גרביים זאת עצלנות לשמה. זה רע.
זה חוסר התמודדות.
זאת אבן הפינה של הדחיינות.
ההימנעות מן המגע.
המגע האמיתי.
עם הסדין.
השנייה בה הבוהן, גב כף הרגל אולי בעיקר האצבע האמצעית
שמושטת קדימה,
כמעט פוחדת לממש את נקודת המגע עם הבלתי נמנע.
כמו אצבע אלוהים נוגעת ב’אדם’.
אין מה לעשות, ידיים מורמות.
חייבת להתמודד עם נקודת הקור.
אמנם רגעית אך הכרחית.
ואז כשזה קורה
ו ו א י
כיווץ
כמיהה
דחייה
משיכה
השקה
חיכוך
שפשוף בלתי רצוני.
מערכת העצבים מדברת
ואני ד ו מ מ ת.
עשו טובה, תשנו בלי גרביים.
במיוחד אתה.

איך אנחנו יכולים להיות החברים הכי טובים?
להגיד הכול
לפחות חצי מהזמן
לא לשמור
לפחות חצי מהזמן
כשזה רע, זה מנחם
כשזה טוב, זה חבל
הכול עובר.
ככה אצלנו בתאגיד
משלמים שוטף 90
מלטפים, מלקקים, מלייקלקים,
נאמנים (פחות).
ואתה אמור להיות
החבר הכי טוב
מלטף, מלקק, מלייקלק
לפחות חצי מהזמן.