טיפה לבנה ועוד טיפה צהובה יוצרים מציאות חדשה. הפעם אשליה. אולי האיחור והתחושה שאי אפשר להכניס את השרירים, לבלוע את המילים, להבין את העיקצוצים. אלו עקצוצים של אמת שבאה קצת מוקדם מדי אבל עכשיו מסרבת לעזוב. היא רוצה לזרוק את מטלטליה, להשאיר עצמה עירומה, להשיל את עורה. להטביע את חותמה. היא רוצה לכבוש אותך, להכנס לנימי הורידים לגרום לכל כולך לבעבע מבפנים. להתרגש, להתכחש, לא להאמין אבל לרצות לרגע בכל מאודך שתתן את הדין.
היא פה.
ואני תוהה איך טיפה אדומה תשפיע על התוצאה.
(היא תנפץ את המציאות, תאמת את האשליה ותגיד לי יאללה, את לא)