תגית: בחירות

Hot-cold
High-low
Here-there
Nowhere
In between
On the spot
You are right
I am wrong
Keep me warm
Don’t burn, don’t dazzle
Take me to the finish line
Circle the moon, leave me to the sun
I won’t burn
I won’t be dazzled
Tell me something I don’t already know
You are the neck
I am the beads of sweat
Burn me, dazzle me
Leave me to the sun.

אז הלכנו לנמל תל אביב. שוב. בציפייה לאטרקציה של יום בחירות אבל הבנתי, אין שום אטרקציה ביום בחירות (או בנמל תל אביב). יום בחירות הוא נטול בחירה. השמש קופחת, כולם מיוזעים, רותחים מחום, מחפשים אחר תנועה אבל עומדים במקום. בין הפקקים לחנייה, בין האוכל לשתייה, מחפשים אחר מרווח נשימה כי נגמר הצל- המחסה שמאמת את ההבנה שאין בחירה. שואבים באובססיביות טיפות טעם מה- rebar , כאילו מחלצים מים מאבן והשמש ק-ו-פ-ח-ת. מצלמים פעוטות מחובקים, שותים מיצים של גדולים. מצלמים את עצמם שותים מיצים של גדולים ואני רציתי לצלם אותם אבל לא צילמתי. אולי בחרתי, אולי פחדתי. אולי התייאשתי והמשכתי אבל צחקתי. צחקתי עליהם, צחקתי על עצמי, צחקתי על כולנו. איך אנחנו נעים באותה מחשבה, מחפשים אחר אותו דבר, האם זו בחירה? מנסים להיות כל כך שונים אבל מתנקזים לאותו מקום, באותה שעה עם אותה כוונה אולי עם חזות מעט שונה, מותג כזה או אחר, האם זה באמת משנה? בטח משנה, המסתורין זה הכל. הדימוי, הפנטזיה והאכזבה כשמבינים ששום דבר מזה, זו לא בחירה. אני בחרתי ואתם?