תגית: לילה

אתמול בשעות הקטנות של הלילה קיבלתי ליטוף של יד קטנה.
נחמה של יד קטנה אומרת הכול יהיה בסדר.
וגם מה שלא- יהיה בסדר.
וגם מה שכן- יכול להיות לא בסדר.
נחמה של יד קטנה שרוצה להיות גדולה.
בשבילי היא גדולה. הנחמה.
אומרת כל מה שיד גדולה רוצה לומר.
רגע השקת עור לעור הוא רגע תחיית המתים.
הוא רגע התמוטטות הסכרים.
הוא רגע אבל וואחד רגע.
בטח היא לא יודעת עד כמה רציתי להקפיא את הנשיקה.
בטח היא לא יודעת עד כמה הצטמררתי כשהחלק האמצעי של אצבע האמה רפרף מהמרפק דרומה. הלוך ושוב הלוך ושוב. וכשלפתע לצד האמה הצטרפה אצבע נוספת והרפרוף הפך למגע עמוק יותר, מנחם יותר:
אני פה אימא. אני אוהבת אותך.
החסרתי פעימה, השערות סמרו.
יכולתי להזיל דמעה באותו רגע אבל לא.
כל פעם הדמעות אומרות את מילתן האחרונה אבל הפעם לא הסכמתי שהן יסכמו את הרגע הזה כל כך מהר. לא.
לא רציתי לשלוח אותו לארכיון תחת קטגוריה ״אושר״. עדיין לא.
עצמתי את עיניי (כי פקחתי אותן לרגע מהפליאה) ושקעתי לתוכו. נותנת לליטופים ולנחמה להוביל אותי לשינה מתוקה מאין כמוה.